אחרית דבר

331 אחרית דבר הוכחתי כי רבים מן המונחים שדבלמש משתמש בהם בחלק העברי של חיבורו אינם אלא שאילה של מונחים הלקוחים מן הדקדוק המודיסטי, ובעיקר מחיבורו של תומס מארפורט . דבלמש נוקט כמה דרכים בבואו לטבוע מונחים חדשים בעברית . הוא עשוי להשתמש במונחים שכבר שימשו בדקדוק העברי ולהרחיב את הוראתם, כמו הרכבה או שמוש . לעיתים הוא משתמש במילים עבריות חסרות הוראה טכנית ומוסיף להן הוראה בתחום הלשון, כמו נוי או מונח . בדיון במונחי הטרנזיטיביות הוא מעדיף להשתמש במונחים המוּכרים בדקדוק העברי, כמו עומד או בודד , אך לא בהכרח בהוראתם המקובלת . המונחים בגרסה הלטינית של חיבורו הם לרוב תרגום שאילה של המונחים העבריים, וגם אם המונח העברי הוא מלכתחילה תרגום של מונח לטיני, לא בהכרח תרגומו החוזר ללטינית יהיה זהה למונח המקורי . כך constructio מתורגם לעברית הרכבה , ומתורגם בחזרה ללטינית dependens ; compositio מתורגם לעברית מוגבל , ומתורגם בחזרה ללטינית terminatum . לעומת זאת, verbum transitivum , המתורגם לעברית פֹּעַל יוצא , יתורגם בדרך כלל למונח הלטיני המקובל, ורק במקרים ספורים נמצא verbum exiens . דבלמש עשוי להשתמש ב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן