325 פרק ה : הדיון במילות הטעם ובחלוקתן שהיא תת-סוג של הרכבת העניינים הבודדת . הסוג המקביל להרכבה זו אצל תומס הוא 117 הרכבה שבה ה- determinatio ‘מגדיר׳ הוא interiectio . המדקדקים העברים מתעלמים ממילות הקריאה, ואף המדקדקים המונים את מילות הטעם ודנים בהן, כר׳ דוד קמחי בחלק הדקדוק של ספר מכלול , ר׳ יהודה מסיר ליאון ב לבנת הספיר ור׳ משה אבן חביב ב פרח שושן , אינם מבחינים בהן כבקבוצה נפרדת אך גם אינם מונים מילות קריאה עם המילות . פרופייט דוראן הוא היחיד המבחין בקבוצה נפרדת של מילים שהוא מכנה קולות , אך מילים אלה אינן כלולות לשיטתו במילות הטעם 118 דבלמש הוא משום ש״אין להם הוראה כלל מצד הלשון״, ולדקדוק אין עניין בהן . הראשון שהכניס את הדיון במילות הקריאה לדקדוק העברי . היוונים לא ראו את מילת הקריאה כאחד מחלקי הדיבר . לשיטתם של דיוניסיוס תראקס ואפולוניוס דיסקולוס, אין היא אלא תת-מחלקה של תואר הפועַל . המדקדק הרומי רמיוס פלמון ( Remmius Palaemon ) הוא שקבע במאה הראשונה לספירה את מעמדה של מילת הקריאה כאחד משמונת חלקי הדיבר בדקדוק הלטיני, ככל הנראה כדי לשמור על המספר הכולל של שמונה חלקי דיבר כמו ב...
אל הספר