מקנה אברם לאברהם דבלמש 282 155 בדיון ב״תארי הפועֶל והפעוּל״ של הפועַל ) באים המונחים נפעל ו פעוּל במקום מונח . בשער השם, כלומר בצורות הבינוני שבכל הבניינים, דבלמש מציין את “השמות אשר יורו על מונח נושא פעולת הפֻּעל או ההופעל״, ומסביר כי “‘סולח׳ מורה על מונח נושא 156 כאן, שלא כמו במקום הקודם, מונח מציין את הנושא במשפט, בין שהוא פֹעל הסליחה״ . עושה הפעולה ( של פועַל פעיל ) ובין שהוא מקבל הפעולה ( של פועַל סביל ) . בשער ההרכבה והשימוש המונח הלטיני הבא כנגד מונח הוא suppositum . ל מונח חשיבות בהגדרת סוגי ההרכבה, ובייחוד בהרכבת הפעלים הבודדת ובהרכבת העניינים הבודדת . כיוון שבדיון בהרכבות אלה בפרק א כבר ציטטתי את ההגדרות שבהן יש שימוש ב מונח , לא אחזור עליהן כאן, אלא אסתפק בכמה הדגשים . שלא כמו בשער השם, שבו, כאמור, מונח מציין לפעמים את מושא הפעולה ולפעמים את נושא הפעולה, בשער 157 ההרכבה והשימוש מונח מציין ( בהרכבת הפעלים ) רק את הנושא של הפועַל : ו״הלך״ הוא פֹעל עומד ובודד כי מדרכו שיגביל מונח פועֶל הפֹעל [ = הפעולה ] שיורה עליו . אמנם ההרכבה הנודדת היא ההרכבה אשר הגבול השני המגביל את המונח ...
אל הספר