מקנה אברם לאברהם דבלמש 268 על פי הדיון שבסעיף 2 . 3 אפשר לתאר בשני צירים את המבנה שהציעו המודיסטים : ציר אנכי וציר אופקי . אטפל תחילה בציר האנכי . בציר זה אפשר להבחין בשלושה מישורים : המציאות, השכל והלשון ( מבנה זה עומד ביסוד התפיסה המודיסטית, אך אינו מיוחד לה ) . אפשר למצוא הדים להבחנה זו גם ב מקנה אברם . כאשר דבלמש דן בסיבה למספר אותיות השורש בלשון, הוא כותב : בהיות מניח הלשון מצרף האותיות להורות על הרכבת הטבע כי התיבות תורינה על חקויי הנפש המורים על הענינים לפי רֹב עניניהם במה שהם מה שהיו 99 בצביונם . לפנינו תיאור של תהליך יצירת הלשון, ובתיאור זה מובחנים שלושת התחומים : תיבות ( dictiones ) בלשון, חִקויִם ( conceptus ) בשכל ו ענינים ( בהמשך גם דברים ; res ) במציאות . התיבות מורות על החיקויים ( המושגים ) , והחיקויים מורים על העניינים . חלוקה זו משקפת בבירור את החלוקה לשלושת התחומים, שהיא ביסוד התפיסה המודיסטית, ושלושת המונחים בגרסה הלטינית של מקנה אברם הם אותם המונחים המשמשים בדקדוקים המודיסטיים . תפיסה זו באה גם בהגדרת ההרכבה השימושית בשער ההרכבה והשימוש 100 אך בהגדרה זו מתוארים במפו...
אל הספר