3.2 אצל המדקדקים המודיסטים

מקנה אברם לאברהם דבלמש 264 פירוש הדבר כי המודיסטים הם שטבעו מונח זה או כי הוא המאפיין היחיד של תורתם . המונח היה בשימוש כבר במאה השתים-עשרה, ולמעשה המקור של מקצת הרעיונות שיתוארו כאן הוא בעולם העתיק, והשפעתם ניכרת גם בתורות במאה העשרים ( ראו להלן ) . המייחד את המודיסטים הוא מידת החשיבות שייחסו ל- modi significandi . המונח בא לראשונה אצל בואתיוס במאה השישית, הוא אומץ במאה השתים-עשרה על ידי לוגיקאים כאבלרד וקדם-מודיסטים כפטרוס הליאס, ובמאה השלוש-עשרה הוא מגיע לכתביהם של המודיסטים . ניכר דמיון בין התפתחותו של מושג זה להתפתחות המושג 92 determinatio , שתוארה לעיל בסעיף 8 שבפרק ב . תפיסת העולם המודיסטית מבחינה, בעקבות אריסטו, בשלושה תחומים נבדלים : המציאות האובייקטיבית, העולם המדומה המתקיים בשכל ותחום הלשון . כל מה שנמצא באחד התחומים האלה הוא res ‘דבר׳, העשוי להתגלות בצורות אחדות, על פי התחום שהוא נמצא בו . אם הוא במציאות, הוא ‘דבר קיים׳ או ‘דבר חיצוני׳ ( “חוץ לשכל״ בעברית הביניימית ) . אם הוא בשכל, הוא conceptus ‘מושג׳ או ‘דבר נתפס׳ . אם הוא בלשון, הוא dictio ‘מילה׳ או ‘דבר מסומן׳ . לדוגמה,...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן