257 פרק ד : מונחים דקדוקיים לעומת זאת, בהרכבות הטרנזיטיביות הפעולה עוברת ( transit ) לגוף חיצוני, הוא ה- terminus . בדקדוק, מושג הטרנזיטיביות בא בחיבורו של אפולוניוס דיסקולוס, ובצורה 62 שיטתית יותר הוא בא אצל פריסקיאנוס, הנוקט את המונח transitio personarum . המודיסטים קבעו הגדרה פורמלית לטרנזיטיביות של הרכבה . לשיטתו של תומס מארפורט, בכל הרכבה נקבע מרכיב ראשון ומרכיב שני . אם המרכיב השני תלוי בראשון זו הרכבה אינטרנזיטיבית, ואם המרכיב הראשון תלוי בשני ( והשני תלוי במרכיב אחר ) זו הרכבה טרנזיטיבית . למרות התלות כביכול של ההגדרה בסדר המילים, כאשר המודיסטים 63 הפעילו את ההגדרה הם ידעו שסדר המילים במשפט אינו קבוע . נוסף על תורת התנועה של אריסטו יש להגדרת הטרנזיטיביות שורש אחר, והוא יחסי הזהות והשונוּת . המדקדקים קובעים בחיבוריהם כי במבנה האינטרנזיטיבי יש זהות בין הנושא לפועַל — שניהם מציינים אותו הגוף . במבנה הטרנזיטיבי, לעומתו, הפעולה עוברת מגוף אחד לגוף אחר . ניסוחים ברוח זו באים אצל מדקדקים קדם-מודיסטים ומודיסטים ( למעשה כבר אצל פריסקיאנוס ) . תומס מארפורט הוא שיצר סינתזה בין ההגדרות . ה...
אל הספר