255 פרק ד : מונחים דקדוקיים ר׳ יהודה אבן תבון, המתרגם לעברית של חיבורו הגדול של ר׳ יונה אבן ג׳נאח, הולך בשיטתו של אבן ג׳יקטילה ומתרגם מונחים אלה מתעבר ולעומתו בלתי מתעבר , מתבודד , עומד בעצמו , פעל בעצם , וכן עומד ( נדיר ) . ריב״ג מחלק את הפעלים לשלושה ( בתרגומו של אבן תבון ) : פעלים עוברים, פעלים עומדים, פעלים שמתעברים במקום [ אחד ] ולא מתעברים במקום אחר . את המתעברים הוא מחלק למתעברים לפעול אחד ולמתעברים אל 51 ריב״ג מייחד את שער יו ב ספר הרקמה ל״התעברות הפעלים והמקורים״ . שני פעולים . בספר השורשים אפשר למצוא הערות כדוגמת “והכבד המתעבר ‘ואמץ את לבבו׳ [ … ] 52 טנא מדגיש שאין לזהות את הפועַל המתעבר וכבד אחר בלתי מתעבר ‘ויאמץ לבך׳ “ . והבלתי מתעבר אצל אבן ג׳נאח עם הפועַל היוצא והעומד בדקדוק המודרני, שכן פועַל מתעבר הוא פועַל שמובנו אינו שלם עד שנוסף לו שם, בין שמילת טעם באה בין הפועַל 53 לשם ובין שאינה באה . בחיבורים שנכתבו בעברית אין למצוא מונחים לפועַל טרנזיטיבי ולפועַל אינטרנזיטיבי עד זמנו של ר׳ אברהם אבן עזרא, שבחיבוריו צחוֹת , מאזנים , שפת יתר ו שפה ברורה 54 באים המונחים פועל יוצא ו...
אל הספר