מקנה אברם לאברהם דבלמש 250 פעלים ( עומדים מונח נרדף ל בודדים ) או לשתי קבוצות . על פי התרגום ללטינית אני משער כי כוונת המחבר הייתה “בודדים ועומדים״, אך אי אפשר להכריע בשאלה . יש להעיר כי לפני כן הוזכר פֹעַל בודד , אבל עומדים באים כאן לראשונה . בשלב השני דבלמש חוזר על ההגדרה הנכונה לדעתו “כי הפֹעַל הבודד הוא אשר 31 הוא תוקף את המדקדקים שלא השתמשו יורה על הפֹעַל אשר לא ישאיר אחריו נפעל״ . בדקדוק בהגדרות המקובלות בפילוסופיה, אלא הגדירו הגדרות שגויות . כמו כן הוא חוזר על הגדרת הפועַל היוצא, ונוקט לראשונה את המונח נודד , כנרדף ל יוצא : “ואולם הפֹעַל הנודד או היוצא הוא אשר הפעול בו נפרד מהפֹעַל ונקרא נודד . כאיש נודד ממקומו ויוצא ממעמדו כן בזה פֹעַל הפעול הנפעל מהפועֵל נודד בו מן הפועֶל אל גוף נפרד ושם ישאר אחרי פֹעַל הפועֶל״ . הוא מסכם “ולכן אמרו כל המדקדקים כי ‘אכל׳ ו׳בנה׳ הם פעלים 32 כאן “בודדים ועומדים״ נודדים ויוצאים ו׳הלך׳ ו׳יצא׳ ו׳עמד׳ ו׳ישב׳ בודדים ועומדים״ . מקביל ל״נודדים ויוצאים״, וכיוון ששני האחרונים הם מונחים נרדפים, נראה לכאורה כי גם שני הראשונים הם מונחים נרדפים . בשלב השלישי ...
אל הספר