מקנה אברם לאברהם דבלמש 226 הדוגמה המובאת היא של הרכבת הפעלים הבודדת : “כי באמֹר ‘לוט הלך׳ פֹעל 30 לפי המובאה השנייה, השם בהרכבה ההליכה נתלה וחוזר אל לוט ולוט התחלתו״ . מסוג זה ( “לוט״ ב״לוט הלך״ ) הוא ה התחלה . ולפי המובאה הראשונה, ה התחלה היא ה מונח הראשון . אם כן, “לוט״ הוא ה ראשון , והפועַל ( “הלך״ ) הוא ה שני . הרכבת הפעלים הנודדת : בדיון בסוגי ההרכבה המונחים ראשון ו שני משמשים 31 דבלמש כותב “אמנם ההרכבה המונחים העיקריים לצד המונחים מוגבל ו מגביל . הנודדת היא ההרכבה אשר הגבול השני המגביל את המונח הראשון יתכן שיגבילהו עוד גבול אחר נמשך אליו [ … ] ״ . כדוגמה הוא מביא את המשפט “ויעקב נתן לעשו לחם״, שבו מתקיים כי “ו׳יעקב׳ הישר הראשון [ … ] ו׳נתן׳ הוא הגבול השני אשר 32 במקומות אחרים הוא כותב “אבל שמוש ההרכבה הנודדת העובר יגביל הראשון״ . ממוגבל ראשון אל מגביל שני יגביל המגביל את המוגבל הראשון״ ; “ואולם בשמוש 33 הנודד המונח הראשון נתלה בשני היוצא ממנו ואינו חוזר אליו״ . אפשר אפוא להסיק כי במשפט במבנה “ראובן אכל את הלחם״ השם-הנושא 34 מכאן אי ( “ראובן״ ) הוא ה מוגבל וה ראשון , והפועַל ( “...
אל הספר