מקנה אברם לאברהם דבלמש 198 242 אך באים מונחים אחרים המזוהים עם היחסות כמו ישר שמות היחסות בלטינית, ו יושר ( rectum ו- rectitudo ) , קריאה ( vocatio ו- vocandus ) ו נוטה ו נטיה ( obliquum ; או declinatum ו- declinatio ) , המלמדים על הבחנה בין יחסות נומינטיב וּווקטיב ליחסות העקיפות ( שאר היחסות ) . מונחים אלה מוכרים מהדקדוק הלטיני הקלסי, והם באים כבר 243 אצל וארו ומאוחר יותר אצל פריסקיאנוס . בכמה מקומות בשער ההרכבה והשימוש באה חלוקה מפורשת לפי דרכי השמוש . מקומות אלה הם : חמש דרכי השמוש בנטית השמות ארבעת ה שמושים של הרכבת הסמיכות שש דרכים לשמוש הפעלים הבודדים 244 שש דרכים לשמוש הפעלים הנודדים . אראה כי חלוקות אלה באות כנגד החלוקה לפי יחסות שאנו מוצאים בחיבורים מודיסטיים . מארבעת המקומות, העניין התאורטי הרב ביותר הוא בראשון, ולכן אפתח בו, ועיקר הסעיף ייוחד לדיון מפורט בו . הדיון בדרכי השימוש בנטיית השמות הוא ייחודי ואיננו 245 כדי לבדוק את ההשערה מוצאים כמוהו בדקדוק העברי לפני דבלמש או גם אחריו . שדיון זה הוא ניסיון להביא לדקדוק העברי דיון שהיה מקובל בדקדוק הלטיני, אשווה אותו 246 מ...
אל הספר