181 פרק ב : שמוש מקורות של העברית החדשה ( הדבורה והכתובה ) . היקף המילון של שטרן עולה על היקף המילון של דבלמש הן במספר הערכים, הן בגודלו של כל ערך . שטרן נוקט את המונחים ערכיות ו תפוצה כדי לתאר את מטרותיו . ה ערכיות של הפועַל היא מספרם של אתרי הפועַל בסביבה התחבירית שלו שיש למלא בתוכן : צירופים שמניים, שמות פועַל, איברים משלימים וצירופים אדוורביאליים מוצרכים . תפוצת הפועַל היא סך כל הסביבות 179 שטרן שואף להציג את כל התבניות התחביריות והסמנטיות שהפועַל המסוים מצוי בהן . לפועַל נתון, ואילו דבלמש מציג לרוב חלופה אחת בלבד, והוא מציג חלופות אחדות רק בדיון בפעלים מעטים . שטרן מחלק את התבניות לתשע קבוצות עיקריות : פעלים חד- אתריים ( נושא בלבד ) , שבע קבוצות של פעלים דו-אתריים ( נושא ומשלים אחד ) ופעלים 180 הוא אינו מבחין בין פעלים נודדים לבודדים, תלת-אתריים ( נושא ושני משלימים ) . או בין פעלים יוצאים לעומדים, או בין פעלים המקבלים משלים ישיר לפעלים שאינם מקבלים משלים ישיר . השוואת תשע קבוצות התבניות לפי שטרן לשתים-עשרה דרכי השימוש לפי דבלמש מגלה דמיון רב בין שתי השיטות . הפעלים החד-אתריים קרוב...
אל הספר