137 פרק א : הרכבה אחרות, ה מוגבל של הרכבת הפעלים הנודדת במובן הצר ( היינו הפועַל ; בדוגמה : הפועַל “נתן״ בהרכבה “נתן לחם״ ) הוא ה מגביל של הרכבת השם עם הפועַל ( בדוגמה : “ויעקב נתן״ ) . הרכבת הפעלים הנודדת במובן הצר מקבילה אפוא ל הרכבת הענינים הנאמרים 194 “נתן לחם״ במשפט “ויעקב נתן לחם״ מקביל ל״זקן מהמונח הראשון , כפי שנדונה לעיל : מאֹד״ במשפט “ועֵלי זקן מאֹד״ . ניתוח זה אינו עונה על השאלה מה דינה של הרכבת המונח הראשון עם הפועַל, “ויעקב נתן״ בדוגמה . הרכבה זו אינה בודדת ( שלא כמו ההרכבה “ולוט הלך״ ) , שכן ב הרכבה בודדת 195 מצד אחר, על פי הנאמר כאן הרכבה לא ייתכן שהמגביל ( הפועַל ) יוגבל על ידי מונח שני . זו גם אינה נודדת . כל שאפשר לומר הוא שבמובן מסוים הרכבה זו “מקדימה״ את הנודדת . איני רואה תשובה לשאלה זו בשער ההרכבה והשימוש במונחים של הרכבה , אלא רק 196 במונחים של שמוש : השימוש של “נתן״ הוא נודד, ואילו השימוש של “הלך״ הוא בודד . הבעיה השנייה בהבנת הרכבת הפעלים הנודדת לשיטתו של דבלמש היא היחס התחבירי בין הפועַל לשֵׁם בהרכבת הפעלים הנודדת . בדוגמה שנדונה לעיל, הפועַל “נתן״ מצריך שני ש...
אל הספר