115 פרק א : הרכבה אצל תומס, ונוכחנו לדעת כי הגדרת ההרכבה הנודדת אצל דבלמש דומה להגדרת ההרכבה הטרנזיטיבית אצל תומס, ואילו ההרכבה העומדת או הבודדת אצל דבלמש מוגדרת באופן שונה מההרכבה האינטרנזיטיבית אצל תומס . אף על פי שסוגי ההרכבה הבודדת מוגדרים ראשונים, אדון תחילה בסוגי ההרכבה הנודדת, שכן ההגדרות כאן קלות יותר להבנה . דבלמש מגדיר : והנה הרכבת הפעלים הנודדת היא אשר המוגבל בה יורה בדרך פֹעל כמו “אִכלו משמנים״ . Siquae compositio verborum transitiva est in qua terminatum significat per modum verbi ut comedite pinguia . והרכבת הענינים [ הנודדת ] היא אשר המוגבל בה יורה על דרך הוראת עצם הדבר כמו “בן אברהם״ כי “בן״ הוא מוגבל מן “אברהם״ . Et compositio rerum [ transitiva ] est in qua terminatum significat secundum modum significationis substantiae rei : ut filius Abraham : quia filius est terminatus ab Abraham . 116 מהגדרות אלה עולה כי ההבחנה בין הרכבת הפעלים ל הרכבת הענינים היא על פי המרכיב המוגבל בהרכבה . הקביעה שבכל הרכבה יש בהכרח מגביל ו מוגבל באה בתחילת הפסקה 117 וכבר ראינו כי הבחנה זו חשובה לה...
אל הספר