3 הרכבה בדקדוק העברי

91 פרק א : הרכבה [ … ] להיות יחס המלות והאותיות אשר יתבאר עניינם בו בערך אל הלשון יחס הלבינים אל הבית אשר נבנה מהם [ … ] ויען האותיות והגזרי [ ם ] עניינם עם התיבות כעניין הפשוטים עם המורכבים מהם ויחסם יחס החלקים אצל הכל והיתה ידיעת החלקים קודמת לידיעת הכלי׳ המרכבי [ = הכל המורכב ] מהם הנכון בעיניינו שנדבר תחלה בעניין האותיות ומקריהם איש על דגלו באותות . אחרי כן בתיבות כחוקת זאת המלאכה ומשפטיה . ולכן היה זה הספר נחלק לשני מאמרים ראשונים . במאמר הראשון תהיינה האותייות ומה שישיגם מן המקרים נגלות הביאור ברב דבריהם ההכרחיים והתועלתיים בהבנת הספורים . ובמאמר השני נדבר בעינייני התיבות אחת לאחת ונבאר אופן התחלפם והתחלקם והשתתפם 27 עם שרשיהם וסעיפיהם [ … ] . ר׳ משה אבן חביב, תלמידו של מסיר ליאון, כותב בחיבורו פרח שושן ( נאפולי, 1484 ) : 28 ראוי שיובן אמרנו שהאותיות הן חמר ללשון שאמנם הוא זה על צד ההרכבה ; 29 כי האותיות בערך אל התיבות הם במדרגת הפשוטים אצל המורכב מהם . ואילו אברהם דבלמש כותב ב מקנה אברם ( ונציה, 1523 ) כך : והנה תֵּחלק מלאכת הדקדוק לפי זה הַגֶדֶר ראשונה לשני חלקים אל הפשוטים במכ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן