מקנה אברם לאברהם דבלמש 22 בספרות העברית ובשיתוף הפעולה התרבותי בין אינטלקטואלים יהודים לנוצרים . דבלמש קיים קשרים ענפים עם הומניסטים נוצרים, והתמנה בפאדובה כרופאו הפרטי של הקרדינל דומניקו גרימאני, פטרון ההומניזם, שהעניק לו את חסותו . דבלמש גם לימד באוניברסיטה של פאדובה, ששימרה מסורת סכולסטית ואריסטוטלית חזקה . הוא מעיד 5 הוא נפטר בשנת 1523 . כי שכל את ילדיו בחייו . בהשראת גרימאני תרגם דבלמש ללטינית יצירות של כותבים ערבים של ימי הביניים, ובמיוחד חיבורים של אבן רֻשד ( אוורואס ) , המפרש של אריסטו, שההתעניינות בו באוניברסיטה של פאדובה הייתה גדולה . תרגומים אלה נעשו מהגרסאות העבריות של חיבורים אלה . בכך הצטרף למתרגמים היהודים שהשתתפו בגל הגדול של התרגומים בשנים 1480 – 1550 ביוזמת הנוצרים ההומניסטים ששאפו להכיר יצירות שנשכחו במערב ולהגיע למשמעות המקורית של דברי אריסטו, ללא הרבדים של הפרשנות התאולוגית שנוספו עליהם במשך הדורות . תרגומיו של דבלמש זכו להערכה רבה ונכללו במהדורות הרשמיות של תרגומי אריסטו שיצאו בוונציה במאה השש-עשרה . טאמאני מגדיר את 6 דבלמש “המתרגם הגדול ביותר מהעברית ללטינית״ . ה...
אל הספר