329 חלק ב – תעודות מארכיונים אך נותר עוד לדבר על האומללים ביותר : פועלי היום העניים והחנוונים המתרוששים בקרות כל סערה פוליטית בארץ הזאת, ולו הקלה ביותר . הם מכירים אותנו כי סייענו להם לעיתים קרובות . כיצד הם שרדו את ארבעת ימי השוד, הם שלא היה ברשותם אפילו קומץ של חיטה ? הם סיכנו את חייהם וסרקו את הרחובות כדי למצוא זרעי שעורה וחיטה שהביאו הביתה, לרוב אחרי שהוכו בידי השודדים . הנשים טוחנות את תערובת הגרעינים הזאת, לשות אותם עם מי באר ואופות מהם כיכר לחם מעוררת סלידה על גרוטאות של כלי חרס . מאז יום שישי האחרון קיבצתי אנשים אומללים אלה בקבוצות בבית כנסת . בכל יום מחלקים מצרכים – שעועית, אורז, תפוחי אדמה, שמן, סוכר ותה לקטנים ואפילו גפרורים להדליק בהם אש . בכל יום בין 350 ל- 400 אימהות ואבות עם ילדיהם עוברים בסך . איזה מראה מעורר חמלה ! המסכנים האלה הצליחו לשמור על הסחבות שלהם, כי הערבים לא חפצו בהן . אך באילו סחבות מדובר ! החצאיות הקרועות לגזרים חושפות את רגליהן המצומקות ; לאחת הנשים הייתה חולצה שהספיקה רק לכיסוי החזה . מרבית הגברים מעדיפים להתכסות בשק . פניהם חיוורים ומלוכלכים . לאומללים ...
אל הספר