302 אלף שנות גלות במע'רב הקמים עלינו לרעה וזרוע רמה תשבר . הלא לאמונה אומן יודע לכם ידידי עליון כי בצרה גדולה אנחנו תושבי עוב״י [ עיר ואם בישראל ] דמנאת יע״א [ יגן עליה אלהים ] היושבת בגלות בין זאבים ודובים אכזרים כאריות ונמרים אוכלים ומדקים עצמות וגידים . והצרות חולפות ובאות . לא שלונו ולא שקטנו ולא נחנו כי בימי השר הצורר סי׳ לחאז זילאלי עבר עלינו כוס התרעלה ולא נמלטנו מידו כ״א אחר הרפתקי דעדו [ כי אם אחר המאורעות שעברו ] עלינו כידוע למעכ״ת [ למעלת כבוד תהילתכם ] . ואחריו ויבא רוגז במתת המלך מולאי לחאשאן תנ״ף [ תנוח נפשו ] שביום יט לחדש אב רחמן שנת תרנ״ד [ 21 באוגוסט 1894 ] לעת ערב נכנסו האויבים לעיר . ומקודם לזה כמו שמונה ימים כשבאו הגייסות סבבו על העיר מארבע רוחות וננעלו דלתות החומה מארבע פנות, אין יוצא ואין בא מפני הצר, וסכרו אמת המים ואין לחם ואין מים . עוללים שאלו לחם ( איכה ד, ד ) לשונם בצמא נשתה ( יש' מא, יז ) . וכשנכנסו האויבים ויבאו על העיר שללו ובוזזו וישב ממנו שבי אנשים ונשים וטף . הפשיטום ערומים, שלולות, ערומות 104 וגם ביד נוהגיהן, ויענו בתולות, וכמה נשים נשואות נבעלו, ויו...
אל הספר