ב 26 שורה של המרות דת זורעת הרס (מראכש, 1893)

297 חלק ב – תעודות מארכיונים 91 כל המסמכים האלה שרירים וקיימיםהודיע כי הוא מוותר על כל זכויותיו בבתו . ומצויים בידינו . בשבוע שעבר הלך משומד זה אל הקאצ׳י והלין על היהודים של המלאח . הוא ביקש את עזרתו כדי להשיב אליו את אשתו, את בתו ואת רהיטיו . הקאצ׳י זימן אותנו והורה לנו למסור לידי המשומד את אשתו ואת בתו . הקאצ׳י דיבר אלינו בלשון מבזה, השתמש במילות גנאי וקרא : "אתם יהודים אכזריים, דתכם אינה עוד כמו שהייתה ; אינכם עוד אותם היהודים שהייתם . מקווה אני להחזירכם אל דרך הישר" . מפחד מפני זעמו לא העזנו להשיב . כל שאמרנו לו הוא "ידך בכול . בדוק ברחבי המלאח ואם תמצא את האישה ואת בתה, טול אותן . אנו לא נעמוד כלל בדרכך . אין זה מתפקידנו לפקח על אותה אישה" . בשומעו את דברינו אלה זעם הקאצ׳י מאוד ושוב הטיח בנו קללות . במשך שבועיים הוא שב ומזמן אותנו מדי יום ביומו בדרישה למסור לו את האישה . אנו חוזרים ועונים לו כפי שענינו מלכתחילה והוא משחרר אותנו לאחר הטחת קללות . יש ימים שבהם הוא משאיר אותנו עומדים בשמש מבוקר ועד ערב . עם שקיעת החמה הוא משלח אותנו ואומר "שובו מחר" . אנו משלמים לחיילים שבאים לקחת או...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן