א 48 חורבן קהילת תאזה (1906)

230 אלף שנות גלות במע'רב לכל מיני מחלות ומחסור . זלגו דמעותיו של השוחט הזקן בהראותו לי את סבל קהילתו הממוּעטת . "ראה", הוא אמר, "זוהי שארית הפליטה של קהילת תאזה המפוארת, ששוב לא תקום . אנו מבכים את בתינו ההרוסים, את בתי הכנסת המחוללים, את נשותינו שטומאו, ואת קרובינו שנהרגו על קידוש השם . ואנו גם מתאבלים על קברות אבותינו, שם בעת צרה, היינו נושאים את תפילותינו השמימה . לעולם עינינו לא תחזינה 134 בהם שוב" . תרגום מתוך נחום סלושץ, 135 מסעות בצפון אפריקה, פילדלפיה 1927 , עמ׳ 385 - 387 . 136 איור 43 : ״החורבות של מלאח תאזה״, גלוית דואר, 1912 . ״לפני עזיבת תאזה, חובה לבקר במלאח, הוא הרובע היהודי . בעבר הוא כיסה שטח נרחב של העיר, אך כיום אינו אלא עיי חורבות עצומים . רובע זה, כה עשיר בעבר, אינו כיום אלא ערימות של הריסות, מבינותן ניתן לזהות בקושי את שרידי הבתים של פעם . הוא מהווה מזכרת טעונה רגשות להתקוממות הכללית של הערבים נגד היהודים, שתוצאותיו היו פוגרום, שיכול היה להיות מושא לקנאתם של גדולי האנטישמים ברוסיה : ביזה מוחלטת של המלאח, שריפת בנייניו וחיסולן המושלם כמעט של המשפחות היהודיות שגרו שם...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן