223 חלק א – מקורות היסטוריים וספרותיים ד . יהודים המעזים לצאת מהגטו לאחר השקיעה ( אלא אם קיבלו רשות לכך מפקיד מאורי ) נחשבים כעבריינים, ומתחייבים בעונש החמור ביותר, בלא אפשרות לערעור . ה . אסור עליהם לבנות בתים מעל לגובה מסוים, או לרכוש בעלות על רכוש מחוץ לגטו . ו . אסור עליהם לנהל חנויות ברובע המאוּרי של העיר, היכן שנמכרים פריטים לשימוש המאוּרים, כגון ביגוד, נעליים, משי וכד׳ . לכן אם ליהודים ישנם עסקים בפריטים אלה, הם יכולים למכור את סחורותיהם רק דרך מאורים . ז . כאשר יש עודף של דגן או של כל מצרך אחר במחסנים הממשלתיים, או כשהם ניזוקים לאחר אכסון ממושך, היהודים מאולצים לרכוש אותם במחיר המצרכים שלא ניזוקו . ח . היהודים, יחד עם נשיהם ובנותיהם, חייבים לבצע עבודות עבור כל פקיד מדינה בכל עת ( אפילו בשבתות ובמועדים ) , ולהסתפק בשכר הרבה מתחת לשווי השוק . ט . הם חייבים לבצע עבודות שהמאוּרי מחשיב כמשפילות, כגון ניקוי ביוב, סילוק פגרים או נבלות מאורוות הממשלה וכד׳ . י . כאשר נשלחים ראשי מורדים או פושעים העירה להצגתם בשער העיר, היהודים 126 אנוסים להמליח אותם בטרם הצגתם . יא . היהודים משלמים מס ג...
אל הספר