212 אלף שנות גלות במע'רב מוסלמי . מכאן נובעים שני מקורות שטניים עבור יהודי מרוקו, כלומר דיכוי על ידי הממשל, ופנאטיות עממית . הראשון מתבטא בכמה צורות, למשל המס המיוחד המוטל על היהודים, החוקים המונעים את הגירתם משם, ובזרם בלתי מרוסן של עריצות וסחטנות שהמושלים במחוזות נוהגים מפקידה לפקידה כלפי הילידים חסרי ההגנה של בני אמונה זו, שאין להם כוח בעולם שבפניו יוכלו לערער . אשר למקור השני – פנאטיות עממית – ניתן לאתרה בשורה של תקנות וחוקים עירוניים, וביניהם : א . היהודים חייבים להתגורר, או נכון יותר להצטופף, בגטו הקרוי מלאח ; ב . הם חייבים להתלבש בצורות ובצבעים מיוחדים בעלי אופי שפל ועגום ; ג . הם חייבים להלך יחפים מחוץ למלאח ; ד . אסור להם לרכוב בתוך הערים ; ה . אסור להם לשאת נשק, וכו׳ וכו׳ כל הפרה של כללים אלה גוררת עונש במקום, על ידי כל מאורי עובר אורח . לעיתים מזומנות, ילדים בני הגזע השליט עולבים ביהודי ומכים אותו ברחוב, ולו אסור לההין ולהרים את ידו כדי להתגונן . חוקים אכזריים אלה הם בתוקף בכל ערי הפנים, כגון פאס, מראכש, מכנאס, אזמור, וכו׳, מקומות שמעולם לא חדרו אליהם עין אירופית סקרנית או פ...
אל הספר