א 37 פתווה האוסרת בניית חמאם (בית מרחץ) במלאח של פאס (1836)

201 חלק א – מקורות היסטוריים וספרותיים כמו כן, היהודים הדרים בארצות האסלאם הינם מובדלים גם בלבושם, כמו 96 והעוברים על החוק הזה צפויים לעונשים . ועוד, יש לעניין החמאם הברנוטה והזֻנַּאר, צד משותף עם האיסור לבנות בתי כנסת, וכל דבר אחר העלול לתרום לרווחתם של היהודים, בפרט במדינות שבהן המוסלמים היו התושבים המקוריים . לפי אבן רֻשד איסור זה מוסכם בין חכמי ההלכה . לדעת אלח׳ליל אסור לבנות בית כנסת על אדמה שנכבשה על ידי מוסלמים במלחמת ג׳האד, אלא אם כן נקבע אחרת בתנאים של חוזה הכניעה . לפי המעיאר, הפרת איסור זה נחשבת כעבירה חמורה . לפי אלקֻרטֻבי, 97 קבע כי "הדִ׳מים אינם רשאים להקיםהמביא דבר בשם אומרו, הנה אבן ח׳וּויז-מנדאד מבנים חדשים, או להוסיף על הרוחב או הגובה של מבנים קיימים" . והמחבר מוסיף : "הם אינם רשאים להוסיף על מספר בנייניהם הדתיים, כי הם מורים על כפירתם" . לפי אלשביבי, בכל הנוגע לדִ׳מים המתגוררים בארצות האסלאם, חייבים אנו לשמור על המצב שהיה קיים עת בוא המוסלמים לארץ שבה הם התיישבו, ושום שינוי איננו מתקבל על התנאים שנקבעו באותו הזמן, בפרט בעניין הקמת מבנים דתיים . הסיבה היא הדאגה לרוממו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן