177 חלק א – מקורות היסטוריים וספרותיים מ ר א כ ש היהודים הנמצאים במקום הזה מרובים למדי ולהם עיר נפרדת משלהם, מוּקפת חוֹמה וסרה למשמעתו של הקאיד הממוּנה מטעם הסולטאן . יש לה שני שערים גדולים, הננעלים בקביעות מדי ערב בשעה התשיעית בקירוב, שלאחריה אין שום איש רשאי להיכנס או לצאת מהרובע היהודי עד אשר הם שוב נפתחים למחרת . ליהודים שוק משלהם, וכמו בתארוּדאנת, תמיד הם חייבים ללכת יחפים כשהם נכנסים לעיר המאוּרית לטירה או לארמון . היהודים בכלל חייבים לשלם לסולטאן סכום שנתי מסוים בהתאם למספרם, וזוהי הכנסה נכבדה, שאינה קשורה בנגישׂותיו השרירותיות . סידי מוחמד [ בן עבדאללה, מלך 1757 - 1790 ] פטר את יהודי מרוקו מן המס הזה, ובמקומו אילץ אותם לקנות ממנו סחורה, שאותה ימכרו כמיטב יכולתם, וישלמו לו פי חמישה מערכה, על ידי כך סבלו הרבה יותר מאשר אילו שילמו את המס השנתי . בכל אזורי הממלכה מצויים יהודים רבים, שגורשו מספרד ומפורטוגל, וברחו לברבריה למצוא בה מקלט . הם אינם מוגבלים לערים אלא פזורים בכל רחבי הארץ, לרבות בהרי האטלאס, כפי שהוזכר קודם . בכל ארץ שבה הם שוכנים, מתייחסים לאומללים הללו [ היהודים ] כאל ב...
אל הספר