159 חלק א – מקורות היסטוריים וספרותיים יום אחד ישב מוחמדי בביתו של יהודי ושתה יין שרוף כשלפתע שני אנשים אחרים נכנסו לאותו בית . כאשר ראו איך [ המוחמדי ] שיכור, השמיעו צעקות שהביאו למקום קהל רב של אנשים . נעצרו המוסלמי וגם היהודי ונגררו תוך מכות וסטירות לפני חלון הביי . הלה שאל איזה עסק יש להם עם היהודי, ענו אלף גרונות והודיעו לו הנסיבות . "טוב", הוא השיב, "המוחמדי יקבל מלקות, והכופר מיד ייחתך ראשו ! " . היה זמן מועט עד שבת וכל הקהילה היהודית הזדרזה והציעה 20000 ריאל על מנת שלא ישפטו הנידון ביום ההוא . אך אחמד לא חזר בו מדבריו . הצעירים, שעבורם הייתה זו חגיגה, הובילו את האומלל אל מחוץ העיר למקום ההוצאה להורג . כאן נקשרו ידיו ורגליו, ואחרי שהכריעו אותו על הארץ, במקום עצים הערימו סביבו, כברירת מחדל, זבל יבש, קוצים ודרדרים שהציתו באש . האומלל החל אט אט להישרף, כשהוא מתפתל מכאבים, ומאחר שלא יכלו להחזיק אותו בתוך המדורה, הביאו מקלות ארוכים וליבו האש מסביבו . רק אחרי שעה הוא החזיר את נשמתו ; אך הם המשיכו להבעיר את האש עד שנעלמו השאריות האחרונות של גופו . באופן כללי, היהודים חיו בקונסטנטין תחת...
אל הספר