למן הכיבוש הצרפתי ועד פקודת כרמייה (1870-1830)

53 מבוא – הקדמה היסטורית איור 6 : קונטרס ״מי כמוך״ לפורים והראן ( 1830 ) , ווּג׳דה, 1951 . האמיר עבד אלקאדר ( 1808 - 1883 ) , בנו של מוראבִּט שהיה ליריבם הנחוש ביותר של הצרפתים, הוא שהנהיג את ההתנגדות באזור והראן, ועשה את מעסכרה לבירתו . בעיר חיו אלף יהודים והם נטלו חלק פעיל בכלכלת עיר המצודה . כאשר התקיפו צבאותיו של המרשל קלוזל את העיר ב- 7 בדצמבר 1835 , נטש אותה האמיר, אשר נערץ כקדוש וגיבור על ידי האלג׳יראים בני דורו . את צבאו הותיר כדי לחמוס ולטבוח ברוב היהודים שנותרו . המחזה המצמרר שראו הצרפתים בהיכנסם לעיר תואר בזיכרונותיו של אחד המפקדים : מרצונם או מאונס, התושבים זנחו את בתיהם, וזוהי עדות למהירות שבה נסה האוכלוסייה על נפשה . רהיטים מרוסקים היו פזורים על הרצפה, כלי מטבח 54 אלף שנות גלות במע'רב ריפדו את החצרות, והכול הורה על השוד שערכו ככל הנראה הערבים . רק יהודים נותרו מאחור, לאחר שסבלו מנחת זרועם האכזרית ומנקמתם של הברברים הללו, אשר הוציאו לפועל כל מעשה תועבה אפשרי נגד הבריות האומללות הללו . גופותיהם היו פזורות בבתים וברחובות, או הושלכו לתוך בארות, ומהן היה עוד אפשר לשמוע את אנקו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן