41 מבוא – הקדמה היסטורית הָרְגוּ יַחַד אִיש וְאִשָה וְחִלְלוּ סִפְרֵי תוֹרָה וְחִפְשׂוּ אֶת מַצְפוּנֵיהֶם וּמִלְאוּ כְרֵשָׂם מֵעֲדָנָי עוֹד מִקָרוֹב קָם עָלַי צוֹרֵר נוֹדָע מִמְגִלָה הָרַג בָתֵי גוֹרְרִין . וְחִלֵל אֶת בֵית נוֹרָא עֲלִילָה וְאַחֲרָיו בְדַרְעָה קָם אוֹיֵב וְהָרַס כָּל בֵּית הַתְּפִילָּה . 12 וְגַם שָׂמוּ עֲלֵיהֶם חוּקִים רָעִים וְקָשִים בְּלִי חֶמְלָה . עדות לכך מצויה בדברי המלומד והנוסע המאוּרי ליאון האפריקאי, בספר הגיאוגרפיה שלו, בתיאורו בשנת 1515 בקירוב את אזור תואת : בעבר היו יהודים עשירים רבים באזור אשר בהשפעת מטיף מוסלמי כולם גורשו וחלק גדול מהם נטבחו על ידי המאוּרים המורדים, באותה שנה בה גורשו היהודים מספרד ומסיציליה ( א 24 ) . חיבורו של אלמע׳ילי תרם במידה לא קטנה לגיבושו של נוסח מע׳רבי מיוחד לחוקים המפלים ששלטו במערב המוסלמי, שבו הציווי הקוראני להשפיל את היהודים פורש פשוטו כמשמעו . תחילה לא היו חיבורים שהוקדשו בלעדית לחוקים הנוגעים לדִ׳מים, מאחר שאלה נדונו בפרקים מסוימים של ספרי הפִקְה ( ההלכה המוסלמית ) . אולם במאה ה- 13 הופיעו כתבים שקראו להדרת הדִ׳מים משירות ...
אל הספר