38 אלף שנות גלות במע'רב כמה מלומדים ורבנים מופלגים מן המע׳רב, כגון המדקדק ר׳ יהודה חיוג׳ מפאס ( 945 - 1000 בקירוב ) ובעל ההלכות ר׳ יצחק אלפאסי מקונסטנטין ( 1013 - 1103 ) , הביאו את למדנותם לספרד המוסלמית, שבה נודעו לתהילה כבר בטרם בואם . קשרים דתיים הדוקים חיברו בין הקהילות היהודיות במע׳רב ובין ארץ ישראל . ר׳ שלמה בן יהודה ( מת ב- 1051 ) , יליד פאס, עלה לגדולה באחת המשרות היוקרתיות ביותר בעולם היהודי כאשר הוכתר כ"גאון" בישיבת ארץ ישראל, שנתמכה בקביעות בתרומות שנאספו בין יהודים בצפון אפריקה . בכל התקופה הזאת המשיכו יהודי המע׳רב לעלות לארץ ישראל, אף שהחיים שם היו כרוכים בקשיים לא מבוטלים . במאה ה- 12 באה תקופה של רדיפות חמורות שהחלה תחת שושלת המוּרַאבִּטוּן ( 1056 - 1147 ) , וגברה בימי התפשטותם של המֻוַחִדוּן ( 1120 - 1130 ) . שליט המוראבטון עלי בן יוּסֻף אבן תשפין ( 1106 - 1142 ) אסר על היהודים להתגורר בבירתו מראכש תחת איום בעונש מוות . אולם המוחִדון, שהיו לא סובלניים מחמת דתם, שהרי מלכתחילה הם קמו להילחם במוסלמים סוטים שנהגו רפיון באמונתם, גם כפו את העקרונות הנוקשים של דתם על הכופרים ....
אל הספר