174 פרק שלישי הספרותי והן בקרב קהל הקוראים, דבר שסייע לבסוף בהתקבעות מעמדו כיצירה עברית קאנונית . רוב המחקרים שדנו בסיפור הציעו קריאה פסיכולוגית, תוך התייחסות לזמן החופשה המיוחד שבו ממוקמת העלילה, הן בהיבט של שחרור ואתנחתה מחיי שגרה, והן בהיבט של יציאה אל מקום זר ושונה, על שלל המשמעויות העשויות להיגזר מכך . את המגמה הפסיכולוגית מייצגים, בין השאר, חוקרים כאהרן קומם, גרשון שקד, מיכל ארבל ומנחם פרי . פרי מציין באחרית דבר לקובץ ת ח נ ו ת כ ב ו ת, כי נקודת המוצא של הסיפור היא של חיים "בסוגריים", חיים הנתלשים מחיי היום-יום הרגילים של הגיבורים, ומשמשים מעין כניסה או פרישה להוויה אחרת, שבה הזמן הנורמטיבי פוסק מלכת . 8 הדבר יוצר הוויה שבה הדמויות, ולדעת פרי בעיקר הדמות הנשית המרכזית, גינא, נחלצת מחייה, מאפסת את ה"אני" שלה, ובו בזמן מתוודעת אל "אחר", שכמו נכפה עליה מבחוץ, בתוקף הנסיבות החריגות . לטענת פרי, אותו "אחר" נוכרי ומאיים הוא גם הצד המכוסה, האינטימי ביותר של הגיבורה, ומכאן שההתקרבות ההתאבדותית אל אותו "אחר" כרוכה בפרדוקס של גילוי העצמי האמיתי, שהוא בו בזמן איבוד ה"אני", אובדן הייחודיות ה...
אל הספר