בבית המרפא — ארכיטיפים ופולקלור גרמני : בין מיטת חוליים לבימת השטן 81 היה לו לאדלר לחמוק מבית המרפא לטובת ריקבון זה . לאחר מעשה, בשובם, עדיין בשעות לילה, מציין המספר כי עברו "דרך העיר המנומנמה מקצה לקצה [ . . . ] נכנסו כלעומת שיצאו . הכל עבר בשלום" ( עמ' 252 ) . דבריו של המספר מהדהדים הן את מלמולו של אורניק : "שחור מקצה לקצה ! " ( עמ' 262 ) , והן את נבואתו של ירמיהו : "מִקְצֵה-אֶ֖רֶץ וְעַד-קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לְכׇל-בָּשָֽׂר" ( ירמיהו יב, יב ) , וכדי להדגיש זאת, מציין המספר כי לאחר דברים אלו נרדם אדלר ב"תרדמה כבדה ונטולת חלום, כאילו ניכרת ראשו מעליו" ( עמ' 252 ) , ובבוקר שלמחרת גורש . באמצעות הדוגמאות הללו אפשר לראות כיצד פוגל שוזר בסיפורו יסודות של שכר ועונש, כאותות אזהרה העולים ונשמעים לכל אורך היצירה . בה בעת חושף פוגל באמצעים פואטיים את מוקדי הכוח הגלומים בשפה, ומציג כיצד אמצעים פואטיים יכולים לשמש להשגת מטרות שונות, בין אם חיוביות ובין אם שליליות . המבנה, הסגנון, השפה והדימוי, בכל אחד מהכלים הללו משתמש פוגל כדי לחשוף את יסודות הכוח המובנים בלב השפה, בזמן שמתח, דיסאוריינט...
אל הספר