התקבלות ומחקר קיים

בבית המרפא — ארכיטיפים ופולקלור גרמני : בין מיטת חוליים לבימת השטן 33 הבוגרות, ודרך אותם פערים ; מתוך אותם חלקים ניסיוניים ומסורבלים שנכתבו ביד לא מנוסה, אפשר להבין את מלוא האפקט של המבנה המשתחזר שבבסיס היצירות . באשר לזהותו של המבנה, מזהה יאיר מזור במחקרו שני מרכזים תמטים המתקיימים במקביל בנובלה ב ב י ת ה מ ר פ א : עלילת המקום ועלילת הדמות . 4 עלילת המקום מתעדת וממפה את ההווי שבבית המרפא, ואילו עלילת הדמות מתחקה אחר קורותיהם של שני הגיבורים . לטענת מזור, דמותו של אורניק, הנעה בנתיבות המלנכוליה והמחלה, ודמותו של אדלר, הנעה בנתיבות החיים וההוללות, מתוארות באופן מגושם וחד-גוני, וכך הן מובילות להתנהלות מצטברת המבקשת חילוץ . את הקומפוזיציה המיוחדת של הנובלה מגדיר מזור כקומפוזיציה של תפלות, השורה ושוררת בעולם הקורא לפתרון, וקובע כי המבנה, הדומה במידה רבה למבנה של עלילת הסיפור נ כ ח ה י ם, הופך את שתי היצירות לתואמות . בדומה לניתוח ולמסקנותיו של מזור, טוענת שולמית לבוא כי תבנית נרטיבית זהה לזו המתקיימת בנובלה ב ב י ת ה מ ר פ א אפשר למצוא בסיפור נ כ ח ה י ם, שגם בו מופיע ארגומנט מופשט המתרכז ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ