398 פרק שנים עשר האנליסטים שככה ככל שקרב פרסום דוחות הרווח-הפסד, אך הטעות הממוצעת בתחזיות עדיין נותרה גדולה למדי וחודש לפני פרסום הדוחות הגיעה לכ- % 10 . לבסוף, הממצא החשוב ביותר היה שטווח הפיזור בתחזיות היה מצומצם ביותר ונע בין שליש לעשירית מגודל הטעויות . הטווח הזה מלמד, אם לומר זאת בקיצור בלשונו של קיינס, שהאנליסטים מגלים עניין בשינויים שאירעו בתחושות האנליסטים האחרים יותר מאשר בנסיבות המשתנות של המציאות . לתוך הגומחה הזאת נכנסים תיאורטיקנים של התנהגות פיננסית ( יש גם ענף כזה בשטח כה רווחי ) , והם תולים את נטיות האנליסטים לתחזיות אופטימיות ולדפוסי התנהגותם העדרית באופי תעסוקתם . לטענת התיאורטיקנים, האנליסטים נוטים לפתח קשרים עם הפירמות שאת ניירות הערך שלהן הם סוקרים, ומתוך היכרות קרובה זאת נובעת נטייתם לטעות בתחזיותיהם כלפי מעלה . יתר על כן, בגלל התמקדותם המתמדת בביצועי פירמות בודדות הם מאבדים בהדרגה את הפרספקטיבה הרחבה של כלל המשק ובכך מחמיצים לעתים מגמות חשובות שעשויות להטות את תחזיותיהם . כנגד פגם זה קיים בפירמות אנליסטיות המכבדות עצמן דרג של מנתחים אסטרטגיים . חברי קבוצה זאת אינ...
אל הספר