הכלכלה הפוליטית של הכוח 339 לשלב בייצור שלהן שיטות חדשות או רכיבים חדשים, אבל הן עושות זאת רק אם הדבר יאפשר להן השגת "יתרון דיפרנציאלי" ( differential advantage ) , בלשונו של ובלן . כדוגמאות מתקופתנו יכולות לשמש מעבדות המחקר והפיתוח של סמסונג או אינטל , שהפיקו חידושים רבים מדי וטובים מכדי לשמש למטרות רווחיות . משום כך עיכבו הפירמות הללו את ייצורם . קיים פער זמן מתוכנן, הנשמר בין מועד הפיתוח לבין מועד מכירת המודלים החדשים של השבבים שמפתחים אינטל או ט . ס . מ . תכנון פער הזמן מבוסס על היחס בין גידול המכירות של המודל הקיים לבין האיום שהמתחרים יציגו מודל חדש יותר . דוגמאות אלה הן סוג של בלימה אסטרטגית מתוכננת לעצירת חדשנות תעשייתית . אך קיימת שאלה יותר חשובה : אילו טכנולוגיות, אילו מוצרים ושירותים, אילו יצירות מדעיות, ספרותיות ואמנותיות נמנעים מן החברה האנושית ומסולקים מתודעתה ? פירמות עשויות לחתור לפיתוח סוגים של טכנולוגיה אשר מתנגשים ברווחת כלל החברה האנושית, אולם משרתים את הרווח של הבעלים . כך היה גורלה של תעשיית התחבורה הציבורית . בתחילת המאה העשרים קבוצות בעלים של פירמות מכוניות ותאגי...
אל הספר