ג.2 מוסד הבעלות

הכלכלה הפוליטית של הכוח 337 האומן העצמאי, המוכר את תוצרתו הגמורה בשוק מצומצם של קונים, הלך ונשחק . מעל לכל, כתב ובלן, המהפכה התעשייתית בישרה את הפרדת הבעלות מן הייצור . בראשית הקפיטליזם היו הייצור והעסקים כרוכים זה בזה . "בעל הבית", "הפטרון" היה בקי באומנותו ושימש כמפקח וכמבצע ישיר של הייצור . אפילו בארה"ב של סוף המאה התשע עשרה, שבה צמחו יחידות ענקיות של בעלות, עדיין שרר דימוי של "מנהיג תעשייה" ( captain of industry ) , שהוצמד לבעלי הון גדולים מסוגם של קורנליוס ונדרבילט ואנדרו קרנגי . הם נחשבו ליצרנים בעלי תעוזה עסקית והתעשרותם המהירה תאמה את הדימוי היצרני שלהם המשולב בזריזות מסחרית ובמוסר פרוטסטנטי חסכני . אולם ככל שהעסקים נפרדו מן התעשייה כן שקע הדימוי המשלב ייצור בבעלות ומרכז הכובד של מוסד הבעלות עבר אל הבעלות האנונימית, אל "הבעלים הנפקדים" . ובלן שאל את המושג "בעלות נפקדת" ( absentee ownership ) מן המציאות הפיאודלית באירופה . הוא ראה הקבלה בין התרחקות הלורדים מפיקוח ישיר על הייצור באחוזותיהם לבין הפרדת הבעלות מהניהול באמצעות מוסדות האשראי וניירות הערך . מוסד הבעלות הנפקדת שינה את מ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ