הכלכלה הפוליטית של הכוח 327 ליחסי הסמכות והכפייה שמאפיינים את הספרה הפוליטית . מוסד ההון אף זוכה למיטב ההצדקות החילוניות המדעיות ואינו זקוק לכאורה ללגיטימציה דתית או לאומית . הניגוד הזה בין הכלכלה לבין הפוליטיקה התמסד בביורוקרטיה האקדמית . באוניברסיטאות, בנוסף להפרדה המוחלטת שבין מדע הכלכלה לבין מדעי הפוליטיקה והחברה, הונצח הניגוד באמצעות זיכיון שהוענק למחלקות לכלכלה ( הכלכלה הפוליטית הניאו-קלסית ) לעסוק באופן בלעדי במוסד הפוליטי ביותר של המשטר הקפיטליסטי : ההון . ואכן הניאו-קלסיקנים לא אכזבו את פטרוניהם : בדוקטרינה הניאו-קלסית, ההון הוא קטגוריה ריקה מכל תוכן פוליטי . הון בעיני הכלכלנים הוא עושר הנצבר ביחידות כספיות, הנובע מפעילות כלכלית יצרנית . העושר הצבור הזה מקבל את ערכו הכספי בעזרת כוחות מאגיים, כגון "כוחות השוק", "התועלת השולית", "הפריון השולי" – ולא לשכוח חלילה את "שיווי המשקל" המקודש . כוחות אלה, פעמים מגדילים את ערכו של ההון ופעמים מקטינים אותו, אולם הכוחות הללו הינם "כלכליים" מטבעם . מול ההון ניצב עולם פוליטי, שלעתים אוהד ובדרך כלל עוין, אולם מה שחשוב – הפוליטיקה המבוססת על פ...
אל הספר