כלכלה פוליטית רדיקלית במאה העשרים ( ב ) 313 קיימים באופן עצמאי אלא נבראו בהכרת האדם . מכאן, לא קשה להבחין שהכותבים המאוחרים, בעיקר הפוסטיסטים, אינם אלא הערות אגב – אמנם צבעוניות ומשופעות בפעלולים – אולם עדיין הערות אגב בלבד לפרותגוראים . בסוף המאה התשע עשרה שבו הרעיונות הפרוטגוראיים בלבוש חדש, שעיקרו היה התקפה על אידיאות הקידמה הבלתי נמנעת, על פילוסופיות התבונה היומרניות, ובעיקר, על האופטימיות המאולצת שלהן . גוונים קודרים עיטרו את הסובייקטיביזם הרדיקלי הזה בהבליטם את "הכוחנות", "היצריות" ו"הספונטניות" של האדם הבודד, העומדים כשלילת הרציונליות המכנית והדטרמיניזם ההיסטורי . האדם היחיד הפך עכשיו לחייה כוחנית וספונטנית המדוכאת על ידי הציביליזציה המעיקה, המבטיחה לו ביטחון כוזב . האופנה הזאת מבצבצת מכתביהם של אידיאולוגים בני התקופה מימין ומשמאל : מניטשה, פרויד ולֶה-בוֹן ועד סוֹרֶל . אצל ניטשה, האדם היחיד החופשי עומד מול הכוחות ההיסטוריים שמוליכים את המון הננסים הכנועים במצעד החיים המזויפים . האדם החופשי אינו נכנע למוסכמות ולמציאות הכובלת ונאבק בכל כוחו כדי להשתחרר ולממש את האוטונומיה שלו : " ...
אל הספר