ו.3 מרקסיזם אירופי: המחלוקת על לידת הקפיטליזם

306 פרק תשיעי מנגד לשכירי היום צמחה שכבת איכרים שהובילה לקפיטליזם חקלאי . האיכרים הללו למדו להתמקח על תשלומי החכירה . הם הסתכנו והגדילו את שטח החלקות שחכרו ואת כמות העובדים ששכרו, והפכו לחוואים קפיטליסטים המפרישים חלק מרווחי הייצור לבעלים הלורדים, כפי שאיש עסקים קטן מפריש רנטה לבעלי המבנה של המפעל או המשרד . ברנר התפרסם בביקורתו הארסית על מה שהוא כינה "הגישה הסמיתיאנית" ( Smithian approach ) . גישה זאת מאפיינת לדעתו את הכלכלנים הקונבנציונליים ואת רוב המרקסיסטים . אדם סמית כתב, שהאדם היחיד מטבעו חותר לקדם את עניינו הפרטי ומעל לכל לצבור עושר . מכאן נטייתו להתמחות, להתייעל ולסחור, אם אך המדינה תניח לו לעשות זאת . ככל שהעריצים המדיניים ישחררו את המשק מלפיתתם ויאפשרו לבני האדם היחידים לקדם את ענייניהם הפרטיים, כך יגדלו הייצור והחליפין, השווקים ישגשגו, המסחר יפרח ועושר האומה יצמח . ( פרק 3 לעיל ) . ברנר תקף את פול סוויזי ואת אסכולות התלות והמערכת העולמית על העמדת המסחר כגורם מרכזי בעליית הקפיטליזם . סוויזי טען שתהליך "התמסחרות" ( commercialization ) אשר עברה אירופה היה גורם חשוב בשחרור הכבלי...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ