268 פרק שמיני צורו אף התנבא, שאם ימשיכו רווחי ההון לעלות בקצב כזה − הסכום שיידרש כדי לשמור על חלקה של ההוצאה הצבאית בתוך התוצר הלאומי יהיה קשה מאוד להצדקה . ממשל ארה"ב יתקשה שלא להתפתות להיכנס למצב מלחמה, כדי להצדיק סכומים אלה : "אם כלכלת ארה"ב זקוקה, למען המשך הצמיחה, לאותו יחס של % 10 מהתוצר הלאומי, כאמצעי לספיגת רווחים, פירושו של דבר, שהוצאות הביטחון שלה יעפילו לרמה של 56 מיליארד דולר תוך עשר השנים הבאות, כאשר התל"ג שלה אמור להגיע לרמה של 560 מיליארד דולר . אנו חייבים לומר, ולמען שלום העולם היינו רוצים לומר, כי ספק אם בשנת ,1968 תהיה ארה"ב מסוגלת להוציא סכום של 16 מיליארד דולר יותר מאשר היא מוציאה כיום על ביטחון . . . " ( 28 - 27 : 1961 , Tsuru ) . מסתבר שתחזיתו של צורו, שנכתבה על בסיס נתוני ,1956 התאמתה כעשור מאוחר יותר . זאת דווקא אחת התזות הבודדות במדעי החברה שלא הופרכו . . . ואכן, בשנת 1966 היה ממשל ארה"ב מעורב עמוקות בווייטנאם, וההוצאות הביטחוניות הרקיעו עד לרמה של 62 מיליארד דולר . אך ככל שמלחמת וייטנאם גברה, מיתוס ספיגת העודף נראה בעיני מרקסיסטים רבים כהסבר חלקי בלבד לתהליכים...
אל הספר