228 פרק שביעי קיינס בסופו של דבר היה ניאו-קלסיקן שהאמין בדיכוטומיה הקלסית, והיא חלק מן התיאוריה שלו . משוואה ז . 1 מתארת מודל פשוט של המשק : משוואה ז 1 תמ"ג נומינלי = תמ"ג ריאלי × מדד מחירי התמ"ג הנומינלי אפשר גם לכתוב זאת : Y = Q × P כלומר, סך כול התמ"ג במחירים שוטפים של הסחורות שנצרכו במשק ( Y ) מחושב כמכפלת שני מרכיבים : כמות הסחורות שהופקו ( Q ) והמחיר הנומינלי הממוצע של אותן סחורות ( P ) . עד לשנות השלושים של המאה העשרים, הדוגמה השלטת הייתה שהמעורבות של הממשל במשק אינה יכולה להועיל וברוב המקרים אף להזיק . בשפת משוואה ז . 1 ( שעדיין לא הייתה קיימת עד לקיינס ) ניתן לומר שעל פי האמונה הניאו-קלסית, התמ"ג הריאלי ( Q ) מטבעו נוטה להתנודד סביב שיווי משקל שכולל תעסוקה מלאה . מכאן, שהתערבות הממשל תפגע ב"כוחות השוק" ובמנגנוני "התיקון העצמי" של השוק ובסופו של דבר תביא לאינפלציה או לדפלציה . הסיבה לכך היא שהממשל פועל בתחום הכספי בלבד ולא בעולם הריאלי, שהרי הממשל אינו מייצר אלא מחלק בלבד . הממשל יכול להשפיע אך ורק על התמ"ג הנומינלי ( Y ) , וזאת באמצעות מניפולציות כספיות שיכולות להביא לעלייה או...
אל הספר