הכלכלה הפוליטית של המאה העשרים 221 חדשות במיסוי פרוגרסיבי, שיטות אחרות של ניהול עסקים ממשלתיים-ציבוריים, תחשיבים ציבוריים אלטרנטיביים ל"כדאיות", "יעילות", "פריון", "תועלת" ושאר אידיאות שנועדו לרווחיות העסקית . הוא יכול היה לסייע בתכנון ביטוח חברתי מתקדם, קופות פנסיה יעילות, מרקם בריאותי אחר . הוא היה יכול ללמד בני אדם כיצד לעצב תכנון ציבורי אחרת, כיצד לבנות תקציב דמוקרטי . הוא היה יכול ליצור תהליך ניהול דמוקרטי ישיר . זה היה אפשרי בשנות החמישים, כאשר התחילו בהקמה מחדש של המשקים והשירותים באירופה שלאחר ההרס במלחמת העולם השנייה . ואכן, זאת הייתה בעיה : ניהול ציבורי היה דגל אדום בעיני אליטת הכוח האמריקאית . באוזני הקפיטליסטים בעולם הוא נשמע יותר גרוע מסוציאליזם . באוניברסיטאות האמריקאיות, שהן הד למאווי ההון ונשלטות על ידי בעלי ההון – לא היה מקום אפילו להרהורים חתרניים מסוג זה . כבר נמצאו מדעני כלכלה מהסוג של מילטון פרידמן ומרעיו שפתחו בזיוף ההיסטוריה של שנות השלושים, וחיכו לשעת כושרם שתגיע בשנות השבעים כדי לקעקע ולהשחית את מעט הניהול הציבורי העצמאי ששרד מתקופת המשבר הגדול . מלכתחילה היו ר...
אל הספר