א. "מדעי החברה" של המאה העשרים

204 פרק שביעי זאת, במדינות לא מערביות לא התפתחה ההפרדה הזאת ומשום כך, בין שאר התחלואים, הן נוטות למשטרים סמכותניים, לדמוקרטיות לא יציבות ובדרך כלל רמת התפתחותן הכלכלית נמוכה יותר . 2 הכיוון המחקרי הזה לא הועיל במיוחד להתפתחותו המדעית של מדע הפוליטיקה והוא נותר שרוי בצל הדומיננטיות של הכלכלה הפוליטית הניאו-קלסית . באותה תקופה הסתפח למדע הפוליטיקה ענף חדש ישן שכונה "פילוסופיה פוליטית" . בתחום הזה כיכבו אז הוגים כמו לאו שטראוס, קרל פופר, ישעיהו ברלין, אלן בלום, יעקב טלמון ודומיהם, שקידשו מלחמה במחשבה הפוליטית הרדיקלית אשר תססה אז בקרב צעירים במערב . הוגי התחום התרכזו בהטפה למען ההגות הליברלית והתרבות הדמוקרטית האנגלוסקסית ונגד ניסיונות מהפכניים לשינוי המציאות הקיומית, שאך יסתיימו תמיד במשטרים טוטליטריים . עלייתו של מדע הפוליטיקה בישרה את ההתרחבות האקדמית המהירה שתתחולל במאה העשרים בקרב מה שכינו "מדעי החברה" . כי הנה, בתחילת המאה העשרים התגלה גורם חדש המאיים על הסדר : ההמון . 3 זה היה יצור חדש, אשר הליברלים והמרקסיסטים של המאה התשע עשרה לא הכירוהו . ההמון הופיע כמצבורים רוחשים של בני אדם, ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ