תיאוריות ההון המרקסיסטיות 193 או משפחתי, הוא מסמן את גבולות החוב או התקציב שאין לעבור ומתווה בלמים עתידיים להשקעה עבור היוזמה העסקית או הייצור השוטף . אף אם יתקיימו בעתיד חברות שפע המתוכננות באופן דמוקרטי, כלומר בדרך לא עסקית, יהיה להן צורך במוסדות תכנון חברתי שיסמנו את גבולות האפשרי ויבחרו בין החלופות . אמנם היוזמות לא ייעשו באמצעות השוק, לא למען אינטרסים פרטיים ואף לא באמצעים מדיניים-תאגידיים – אך עדיין יהיה צורך במודלים תקציביים ומוניטריים שיהיו דומים במקצת לאידיאת הקרדיט . אף על פי כן מתעקשים המרקסיסטים, שהקרדיט והעובדים בארגוני הבנקאות הינם בלתי יצרניים לחלוטין . מו"פ . אותו היגיון אמור לפעול לגבי יוזמות מו"פ, פירמות לתכנון הנדסי ולניהול עסקי . העובדים בהם אינם נחשבים בעיני המרקסיסטים ליצרניים, שכן אינם מצויים ביחסי ייצור ישירים עם הטבע . הם אינם כורי פחם, או יוצקי פלדה או מרכיבים חלקי מכוניות . הנימוקים ה"ישירים" האלו נראים חלודים במקצת . עובדי המו"פ, התכנון והניהול עוסקים בתכנון עתידי, הנדסי ופיננסי, בבדיקת עלויות ייצור, בעיצוב מודלים של חלקי מכוניות . הם מסייעים לעסקים "יצרניים...
אל הספר