תיאוריות ההון המרקסיסטיות 191 תשומות-תפוקות ) , שהאדמה ועובדיה הם יצרני העושר של האומה בעוד ששאר אנשי השדרות החברתיות רק מעבדים וממחזרים את התוצר הקיים . השקפה אחרת ייצג אדם סמית, שראה בתעשייה וביזמים התעשייתיים את המנוע העיקרי ליצירת ערכי שימוש חדשים ( מה שמכנים בימינו "צמיחה כלכלית" ) . מרקס מצדו ייצג השקפה פילוסופית על המעמד החדש הצומח במהירות בצל התיעוש העירוני : מעמד העובדים הרתום לייצור התעשייתי . מעמד זה הוא שיוצר ערכים עודפים המהווים את הבסיס לעושר הקפיטליסטי ולהצבר ההון . כל השלושה, קנה, סמית ומרקס, היו בני עידן המהפכה המדעית באירופה . הם הושפעו מן הדרך שהתווה דקרט ( Descartes ) . לפי המתודה הזאת, אין נסים המצמיחים באופן מסתורי תוצרים חדשים . תוצאה נובעת מסיבה ישירה וממגע ישיר בלבד . העלים בעץ נעים משום שהאוויר מניע אותם ולא כתוצאה מכוח מסתורי הפועל עליהם ממרחק . כך גם היה סבור קנה : התוצר החדש נובע מעיבוד ישיר של הקרקע . ובאופן דומה, התעשיינים של סמית המייצרים ערכים חדשים באמצעות עבודה ומכונות וכך גם עובדי התעשייה של מרקס, הכבולים למכונות אלה ויוצרים ישירות בעבודתם ערכים עודפ...
אל הספר