תיאוריות ההון המרקסיסטיות 185 נקודה חשובה היא שגם אצל הפרשנים החדישים, העבודה עדיין נחשבת לגורם האחראי ( מעצם ההגדרה ) ליצירת סך כל הערכים בייצור . אלא שלא כמו אצל הפרשנים המסורתיים, אצל הפוסטיסטים אין צורך להביא בחשבון את העבודה כשבוחנים ייצור סחורות בודדות : פשוט, משום שערכי העבודה אשר נכנסים בעת ייצור סחורות בודדות כבר מוגדרים על פי מחירי השוק של כל המרכיבים שנכנסו במהלך הייצור שלהן . כל התרגיל הזה אומר, שאפילו אין צורך לטרוח ולחפש מקדם שישווה בין ערכי העבודה שהותכו בתרכובת לבין מחירי הסחורה ( כגון אותו מקדם μ ממשוואה ו . 1 ) . לסיכום, הפרשנים החדשים מציגים בקור רוח תבנית מעגלית, שבה ערכי עבודה ( בשעות ) אשר היו אמורים להסביר את מחיר הייצור ( בכסף ) – מוגדרים למעשה כמחיר ( הכספי ) של העבודה, שמסביר את . . . המחיר ( הכספי ) של הייצור . אפילו הניאו-קלסיקנים ועסקי התועלת השולית שלהם לא הגיעו לדרגת הונאה כזאת . אבל מסתבר שהפוסטיסטים אינם מוטרדים מן המעגליות . דנקן פולי, אחד הפרשנים החדשים הבולטים כותב ללא שום עכבות, שהגדרת ערכי עבודה באמצעות מחירים אינה חורגת מן המקובל במדע, שהרי אייזיק...
אל הספר