180 פרק ששי רוב הכותבים החדשים הסכימו שתבנית המעבר הראשון מערך העבודה אל מחיר הייצור הינה בעייתית ושיש צורך בגישה חדשה לפתרון . אחת מהגישות הבולטות באותה תקופה הייתה ההצעה לנסח מחדש את הנחות היסוד בתיאוריית הערך של מרקס . הידועה ביותר מתוך ההצעות הללו הייתה של מיקיו מוראשימה . הוא בחן מחדש את מה שהוא כינה "התיאורמה המרקסית הבסיסית" . על פי התיאורמה הזאת, שיעור רווח חיובי משמעותו שיעור ניצול חיובי וההפך – שיעור ניצול חיובי מחייב שיעור רווח חיובי . אך תיאורמה זאת, טען מוראשימה, תהיה תקפה אך ורק אם משנים את הגדרת הערך המרקסית של הסחורה . 25 לפי מרקס, הערך מבוסס על זמן עבודה ממוצע ( לעיל בפרק זה, סעיף ב . 3 ) . מורשימה לעומת זאת מציע לחשב את ערך הסחורה לפי זמן עבודה מינימלי . כלומר, ערך הסחורה יוגדר ככמות העבודה המינימלית הנדרשת כדי לייצרה . על פי ההגדרה החדשה, הוא כתב, התיאורמה המרקסית הבסיסית תיראה הגיונית : שוב לא יהיו מצבים מביכים שמופיעים בהם ערכי עבודה שליליים יחד עם שיעור רווח חיובי ( כפי שהדגימו סרפה וממשיכיו ) . הבעיה עם הצעתו של מורישימה היא לא רק שהיא שונה לחלוטין מהגדרתו של מרק...
אל הספר