תיאוריות ההון המרקסיסטיות 177 אפשר כמובן לפתוח בדיון מופשט בשאלה האם הייעוד או המטרה של ייצור מוצר מסוים, הוא הקובע שמדובר בסחורה או שלא . 19 אבל הטענה עצמה על רכיבי ההון הקבוע וייעודם בקווי הייצור מפוקפקת : הוויית בתי החרושת "המשפחתיים" של המאה התשע עשרה, אשר מרקס הכיר ( אם כי יש הטוענים שהוא מעולם לא טרח לבקר בקו ייצור תעשייתי כלשהו ) , אינה דומה למציאות התאגידית של המאה העשרים ואחת . כיום, פירמות בשלמותן נקנות ונמכרות מדי יום ביומו כהון . הן נסחרות בדולרים כסחורה בשוק . קיימות אף פירמות רבות, בעיקר במחקר ופיתוח, שמיוסדות מראש במטרה להימכר ( "אקזיט" ) . המאזן החשבונאי של הפירמות מכיל את כלל רכיבי ההון שבתוכן, ואין להניח שהציוד, התשתית וקווי הייצור שלהן אינו סחיר . אם נסכים לקבל את הצעת התיקון, שלפיה משמיטים את רכיבי ההון הקבוע משום שאינם נחשבים לסחורה, נאלץ אף להניח שכלל תוצרי הביניים בקווי הייצור אינם סחורה . לדוגמא, דל רכשה חלקי מחשב שונים מ אינטל , וחלקים אלה הורכבו מרכיבים ש אינטל רכשה מפירמות שונות בסין . האם ניתן לטעון כי רכיבי הביניים בקו הייצור העולמי של מחשבי דל אינם סחורות ...
אל הספר