ב.4 כיצד נקבע מחיר הסחורה?

תיאוריות ההון המרקסיסטיות 167 מאחר שכוח העבודה הוא סחורה ככל הסחורות, ערכו – ולפיכך גם מחירו – יהיה ככל סחורה אחרת : פרופורציונאלי לזמן הנדרש באופן חברתי כדי ליצור עצמו מחדש . אך מה המשמעות המעשית של הביטוי " שעות עבודה הנדרשות באופן חברתי לייצור סחורה " ? אם נשוב אל דוגמת ייצור המחשב, מרקס אינו מדבר על קו ייצור מסוים בפירמה מסוימת, שהרי קיימות פירמות רבות שהינן בעלות קווי ייצור שונים להפקת מחשב . בענף המחשבים משתמשים בטכניקות ייצור שונות, במינוני הון / עבודה שונים ובמהירויות ייצור שונות . מכאן שקיים, מן הסתם, טווח של כמות שעות עבודה בייצור המחשב שנע נניח, בין 250 ל- 350 שעות עבודה, ובממוצע 300 שעות . כך שמרקס דיבר על ממוצע של שעות עבודה שבאופן חברתי נזקקים כדי לייצר סחורה . וככל שהקפיטליזם מתפשט, הסטנדרטיזציה גוברת והטווח מסביב לממוצע מצטמצם . סחורת כוח העבודה נחשבת בעיני הקפיטליסט כסחורה סטנדרטית, אולם במהותה היא מגוונת . עבודתו של מדען מחשבים, המשכיר את כוח עבודתו למעבדות אינטל בקליפורניה שונה בתוכנה ממהנדס ייצור המשכיר את כוח עבודתו למפעל בבעלות דל בטקסס, וזאת שונה מעובד בקו הרכבה ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ