תיאוריות ההון 81 כדי שהסדר האידיאלי הזה יתאפשר, המציא אדם סמית רעיון פוליטי מהפכני : הפוליטיקה האידיאלית היא למעשה דה-פוליטיזציה של המשק . המשק ישגשג, כותב סמית, באמצעות הפעילות הכלכלית של הבודדים בחברה האזרחית – אם, ורק אם, המדינה המלוכנית או הרפובליקנית לא תפעיל בלמים פוליטיים ( לא "תתערב" ) . כך נוצרה לראשונה ההצדקה המדעית להפרדה המובנית בתודעה בת זמננו – ההפרדה בין הכלכלה החופשית פרטית בשוק, לבין הפוליטיקה הכפייתית ציבורית במדינה . כך התגלגל הניגוד בתודעה בת זמננו בין מוסד המדינה הכוחנית ( מילת הקסמים בימינו : "רגולציה" ) ובין מוסד ההון שהוא מטבעו "חופשי" . כך התפתחה המחשבה לפיה ההון הוא "יצרני" ו"יוצר הכנסות" לעומת המדינה הטפילה שרוכבת על ההכנסות וחומסת אותן באמצעות עוצמתה . ממשל "מתערב", לפי הדימוי המדעי דאז, הוא ממשל שתוקע טריזים בגלגלי השעון המכני . הוא מפחית מן האנרגיה ( בימינו אומרים : הממשל מתחרה בסקטור העסקי על מקורות הון ומפחית מקרן ההשקעות במשק ובכך פוגע בצמיחה ) . מכאן, שהאלטרנטיבה הפוליטית הברורה מאליה למשטר "המתערב", היא משטר של "שוק חופשי" ( laissez faire ) . האלטרנטי...
אל הספר