המאבק במשיחיות של יהושע ועוז

474 קול הדם | הלל ויס במאמרו של עדי צמח בספרו ״קריאה תמה״ ובספרו של משה גרנות ״עגנון ללא מסווה" . אבל המאבק אינו קשור רק בתהילה אלא בנושא האם הגדולה . והנשיות בכלל בסיפרות הישראלית כמו במכלול יצירותיו של דוד שחר, בחלק מיצירותיו של יצחק אורפז וביצירותיו של מאיר שלו . בפרשנות המעוותת של עמוס עוז לסיפור תהילה הבחין דוד פישלוב, אך לא התמודד עם עיקר המשמעות שלה, שהיא אידיאית-פוליטית, המאבק ברעיון המשיחי כפי שהוא מגולם בסיפור ׳תהילה׳ . במאמרו ב׳אלפיים׳ 11 טען פישלוב כי ״מעשה ה״התגרות״ הפרשנית בולט במיוחד בקריאה המחודשת של השניים את תהילה [ . . . ] עוז אף מכיר בשותפות שלו עם [ עדי ] צמה לדבר ״העבירה הפרשנית״ [ . . . ] שניהם שותפים בדחיית העמדה הפרשנית המקובלת הרואה בתהילה דמות המגלמת ענווה, חסידות, ויראת שמים קונבנציונלית״ . פישלוב טוען כי לפי קריאתו של עוז תהילה היא w ״מטורפת למחצה, ונפטרת מן החיים במחווה של מיאוס ופלצות [ . . . ] הסיבה לסיום הגרוטסקי של חייה ושל הסיפור היא ההכרה בחוסר הטעם הנורא שהיו חייה . ההכרה באבסורדיות של הסבל שליוה את חייה״ . במחקרי על הסיפור טענתי כי תהילה מסתלקת מפנ...  אל הספר