הראייה הכפולה

378 קול הדם | הלל ויס תופעת אי-המגודרות המינית שנחשפת כבר בסיפור הראשון על חמדת ״בארה של מרים״, שם עולה בבירור יחסו הינקותי לאם, המועבר לסיפור תרצה ולאה ב״בדמי ימיה״, ולתופעת האנדרוגיניות במקומות חשובים ביצירתו . כאמור בכך דנתי בהופעות הראשונות של “חמדת“ בסיפור “תשרי“ שעובד ל“גבעת החול“ ושוקע ברשימה “חמדת“ בשנת תש״ז . ( 1947 ) הערות 1 . תמול שלשום, עמ׳ 257 ; מאמר זה הוא פיתוח של הרצאה בנושא שנישאה בכנס 2011 NAPH וסיכום חלקי מתוך מחקר העוסק בדמותו של חמדת כביטוי להתמודדות עם המיניות והאהבה ביצירת עגנון . 2 . הפועל הצעיר, שנה שניה, גיליונות 14 - ,18 21 במאי - 16 ביולי 1909 . ראה ויס, מאמרי ״בארה של מרים - הטקסט המוער״, ידע עם, תשע״א, כרך לו - ל״ז, מס׳ 71 - ,72 עמ׳ 7 - 23 . 3 . Yehuda Friedlander, Agnon and Germany the Presence of the German World in the Writing of S . Y . Agnon, Bar - Ilan University Press 2010, pp . 389 - 375 4 . אסקפליקציה – הנהרה הנעשית באמצעות אנלוגיות כמו התקה - displacement מ״האני״ אל מעבר ל״עצמי״ . ראה מאמרי : ״עד הנה כמבוא לשואה״, ויס, 2002 , 32 , עמ׳ 138 ובעיקר ...  אל הספר
ספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל