אצל חמדת [1943]

י סייורי ייו 373 הכיפורים לחזן הזקן חמדת, תושב העיר יאס ברומניה, כדי שיצרפו למקהלת מסיעיו . האב מכיר את חמדת הזקן ורואה בתפילת כל נדרי שלו שיא של שלמות . במהלך הסיפור מתברר שהחזן חמדת הוא ששידך בין אביו לבין אמו של הנער היתום, שהייתה בת לסופר ( עמ׳ 69 ) ; את מקומה החליפה האמא החורגת המשולה לנץ ולשרקרק . הסיפור עוקב אחר מסע החיפוש של הנער כדי למצוא את חמדת בתוך עיר שיש בה עשרות אלפי יהודים . כאמור, זהו מסע לחיפוש העצמי . אמנם הסיפור על פניו הוא בורלסקה, סאטירה של הוללות וזוללות ערב יום הכיפורים, 18 שאינו בוחל בשום סעודה, כדי לקיים את המתארת את הזללן האדיר חמדת מצוות היום ערב יום כיפור, לפיה כל מי שאוכל בערב יום הכיפורים מעלה עליו הכתוב כאילו צם שני ימי כיפור – זהו הנושא ההפוך לסיפור ״פי שניים״ שבספר המעשים וכן במחזור ״החזנים״ . בעיר ומלואה עולה הנושא של שני ימי כיפור רצופים וכך בספר ימים נוראים . הנער חסר השם פוגש בסדרת דמויי חמדת שאינם חמדת . הראשון שבהם הוא חסיד רוזין : ״ראיתי לזקן אחד עומד ומקל ארוך בידו״ ( עמ׳ 56 ) ולאחר מכן : ״מצאתי לזקן אחד יושב לפני הספר וידעתי שהוא חמדת, אף על פ...  אל הספר
ספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל